קטגוריה: שנת קריאת התנ"ך

על המבול ועל עוד כמה דברים

הדבר הראשון אותו עשה נח אחרי שהסיר את מכסה התיבה, יצא ממנה והקריב קרבן תודה, היה לנטוע כרם. מהגפנים אותם בצר עשה נח יין והשתכר. ולזה ייקרא סדר עדיפויות של איש צדיק תמים. ובאמת, מה כבר יכול היה לעשות מי שחווה את הג'נוסייד האולטימטיבי וחזה במותם של כל היצורים החיים על פני האדמה, מלבד מתי המעט אותם ליקט והציל? חתיכת טראומה, לא? משהו שגם חביות על גבי חביות של יין משובח לא מוחקות בקלות.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שנת קריאת התנ"ך | כתיבת תגובה

פרק ג' – בגן-עדן

אנחנו בני תמותה, נתון בנאלי לחלוטין המקבע מראש כל אפשרות נסיקה, תקווה, או חלום גדולה כזה או אחר, בשל הסופיות החד-משמעית המשתמעת ממנו. כמו מתמודד בחידוני טלוויזיה, אלה עם הוילונות ואפשרויות הבחירה, כמו גבר הנאלץ לבחור באישה אחת, למרות שמבחינתו, אם רק היה אפשר אז עדיף שימשיך הלונה-פארק מרובה הנשים, כמו לקוח במסעדה, היודע שקיבולת קיבתו מוגבלת, אך חובת הבחירה מהתפריט היא בגדר כורח, כמו אדם וחוה. להישאר בגן-עדן, אך גם להישאר טמבלים? או שמא, לקחת את הצ'אנס, לטעום מהפרי האסור ואולי להיות אלוהים, אפילו ליום אחד? להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שנת קריאת התנ"ך | 4 תגובות

בראשית, שני פרקים ראשונים

העולם נברא במילים: "ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור"; "ויקרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה". רק לאחר שאלוהים קורא לכל פרט בבריאתו בשם ייחודי לו הוא מתרצה: "וירא אלוהים כי טוב". ומהאל לבני האדם: המילה היא הכוח הבורא הבולט המבדיל בין האדם לבין בעלי החיים או איתני הטבע. אנו היחידים המדברים, כותבים ובוראים עולם במילה להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שנת קריאת התנ"ך | 10 תגובות

שנת קריאת התנ"ך מתחילה, היום

"בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ: והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים".

במלים אלמותיות אלה נפתח לו הספר היחיד בעולם המתהדר בכינוי "ספר הספרים". המהדורה אותה אני קורא (של הוצאת קורן מירושלים) מוכתרת כך: "התנ"ך הראשון המסודר ומודפס בארץ-ישראל". קיבלתי את הספר הזה במתנה מעירית הרצליה, עיר ילדותי ובגרותי: "שי לתלמיד לובלסקי יצחק, בוגר בית הספר הממלכתי ברנדיס, מחזור ל'", בשנת 1978.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שנת קריאת התנ"ך | 14 תגובות