קטגוריה: החיים באופן כללי

לעבוד את המולך, גרסת יולי 2014

בשנת 2004, לפני עשר שנים פחות או יותר, שהיתי כמה שבועות באנגליה, עסוק בפיניש של עבודת הדוקטורט שלי. ביליתי כשבועיים בלונדון, שם עבדתי מבוקר עד ערב בבריטיש לייבררי המדהימה, נובר בספרים בני מאות שנים, אחוז התרגשות כאחרון הביבליופילים. הגעתי באותה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה החיים באופן כללי | תגובה אחת

השתקה והדחקה/ 99 שנים לרצח-העם הארמני

אתמול, ה- 24 באפריל, צוין יום השנה התשעים ותשעה לרצח-העם הארמני. הארמנים ברחבי העולם מציינים תאריך זה, בו הועלמה ונרצחה האליטה של הנהגת הקהילה הארמנית באיסטנבול בידי רשויות הביטחון של האימפריה העותומאנית. אירוע זה מסמל את "יריית הפתיחה" ברצח-העם הארמני, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה החיים באופן כללי | תגובה אחת

שבלול

יצאתי לטיול. לבד. טיפסתי יחף כל הלילה על ההרים. לאט, ללא מאמץ, הירח מדריך את צעדיי. הרגשתי את הכוח הנוכח של הטבע הבראשיתי, הבז לציוויליזציה, המלא בהוד קדומים, הפועל במסגרת זמן שונה בתכלית מזו של חיי-אדם קצרצרים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה החיים באופן כללי | תגובה אחת

לורד ביירון/לא נלך עוד לשוטט (1817)

Though the night was made for loving,

And the day returns too soon,

Yet we'll go no more a-roving

By the light of the moon להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה החיים באופן כללי | כתיבת תגובה

המסע שלי לישרא-הל, או עשרת הדברות להולכי רגל במזרח

אקרא לתובנות אלה "עשרת הדברות של הולך הרגל בישרא-הל". שם פשוט וקליט, כמדומני, המבהיר לכל עין שתשזפהו את תוכנו המדויק של דף נייר זה, עליו אני משרבט בדי-עמל את המילים הללו, אחוז תקווה כי לא יהיו האחרונות שארשום בידי שלי בחיים אלה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה החיים באופן כללי | כתיבת תגובה

שמחת-תורה תשע"ד, 8:30-23:50

פגשתי אותך כמה ימים לאחר האירוע. לא יכולת לדבר. שרתי לך את "אבינו מלכנו" ולעלעת אתי את המלים כשיכור ולא מיין. קראתי בפניך מספר האגדה של ביאליק. אחת האגדות על שלמה המלך ועל אשמדאי שבא להשטין ויצא מברך. חשתי אותך עמוק בפנים. קטן ומפוחד, אבל מקסים ונקי, בוחן את העולם דרך עיניו של זקן-ילד. מה יהיה? מה יהיה? זעקת מבלי יכולת לבטא זאת במילים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה החיים באופן כללי | כתיבת תגובה

חג סוכות בהרי הטרודוס

כך המשיך הרומן בהרי הטרודוס, ונמשך גם לאחר שהתיירים ההרפתקנים עשו דרכם ללימסול, כאשר מינה וגדעון טועמים האחד את חברתו בגמיעות ארוכות, נלהבות, גנובות, בידיעה שהם משחקים באש, בהבנה שתחושותיהם שייכות לאין-זמן, בתמיהה הדדית על עוצמת הרגש שניצת בשניהם בהפתעה, ללא כל הכנה מראש. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה החיים באופן כללי | כתיבת תגובה