קטגוריה: ביקורות מוסיקה

מבירא עמיקתא לאיגרא רמא: בריאן ווילסון מול אריאל זילבר

על שתי הופעות שונות, האחת של זומבי שהונח על הבמה כהיפופוטם גוסס והשנייה של גאון שחובה לרוץ להופעותיו   בירא עמיקתא ביוני האחרון הלכתי לשתי הופעות. האחת יקרה מאד, האחת פחות. היקרה יותר הבטיחה רבות. ה"ביץ' בויז", לראשונה בישראל, עם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה | תגובה אחת

ג'נסיס, זוחלי השטיח

אתה צריך להיכנס כדי לצאת

אתה צריך להיכנס כדי לצאת

אתה צריך להיכנס כדי לצאת להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה | תגובה אחת

ללא שם מס' 5

הבחור האמריקני הזה נולד באומהה שבמדינת נברסקה, מסוג המקומות אותם מכנים הניו-יורקים Flyover States, סבל מגירושין מוקדמים של הוריו וזרם בדרך הקלאסית שהמחצית השנייה של המאה העשרים זימנה לרבים שכמותו: חיי דיכאון מלאים בסמים והרס עצמי, מסוג הקוקטייל הייחודי שאמריקה מתמחה בו עבור גיבוריה האלמוניים. בסופו של עניין הוא הלך בדרכם של רבים וטובים, ששילמו במטבע היקר מכל – מוות בגיל צעיר – על הפער הבלתי נסבל בין רגישות קיצונית וכישרון מוסיקלי יוצא דופן לבין המסחריות והחומרנות המקיפות-כל. די עצוב, למען האמת. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה | 2 תגובות

השיר המושלם

להפתעתי, גיליתי כי הודג'סון חזר להופיע כבר לפני כמה שנים ועושה את זה באופן מאד אינטנסיבי ברחבי העולם. הוא נראה לא רע לגילו ואפילו עדיין שר מצוין. מה שאני עדיין לא מבין הוא כיצד תובנות משנת 1975 של בחור אנגלי בן 25 מצליחות לחלחל היום, בשנת 2013, ללבו של גבר ישראלי בן 49, ולהרעיד אותו כאילו מעולם לא באמת התבגר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה | 10 תגובות

שובו של היהודי הנודד

קיבלתי מתנה מבת הדודה שלי, רותי. דיסק אוסף של REM. כבר יש לי בבית את רוב השירים שהאוסף הזה מכיל, וכך מצאתי את עצמי נוסע להחליף את הדיסק בחנות תקליטים. היום זה אתגר לא פשוט למצוא חנות כזו. עד לפני שנתיים-שלוש היו חנויות מוסיקה בכל מקום. כעת, אם אתה גר בהרצליה, יש לך בעיה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה | תגובה אחת

Desire: כמה הגיגים על בוב דילן

אני בד"כ לא סובל זייפנים. לא בעברית ולא באנגלית. פשוט קשה לי עם זה. דילן הוא הזייפן היחיד שאני אוהב ושתמיד אהבתי. כמו קרוב משפחה קצת מכוער, קצת לוזר, שאתה מחבק ואוהב כי הוא משלך, מדמך, כי כאבו הוא גם קצת שלך, כך גם דילן, ששופך את מרירתו בעשרות אלבומים ולא נגמר לו הסוס, ואתו מושכים הלאה, לעבר השקיעה, מיליוני קאובויים בתחפושת, רוכבים לעבר שקיעה מדומיינת, מרגישים שהם חיים קצת יותר בזכותו. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה | כתיבת תגובה

פול מקרטני – בסוף לא הלכתי

חלק מהותי מתרבות הפופ מחייב נגישות של ההמונים למוצרי התרבות, גם בהקשר לטעם ולקלות היחסית, אך בהחלט גם בהקשר הכלכלי. והנה, הגלגל מסתובב, ופול מקרטני, מי שנחשב לממציא מוסיקת הפופ, הפך בעצמו למבשר חזרתו של האליטיזם הישן, זה המבדל בין עשיר לעני, זה המעשיר תרבותית את בעל הממון ומשאיר את העני בדלות החומר. מעניין מה היה ג'ון לנון חושב על זה. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה | כתיבת תגובה