השואה כג'נוסייד- לקראת הכנס הבינ"ל של האו"פ, 4-5.11.2014

השואה כג'נוסייד: מקרה בלעדי או חלק מתופעה אוניברסלית? לקראת הכנס הבין-לאומי הראשון של האוניברסיטה הפתוחה לחקר השואה וג'נוסייד

רצח העם ברואנדה

בחודשים האחרונים נוכח המונח "ג'נוסייד" בזירה התקשורתית באופן הולך וגובר, המחדד את הכשלים בהבנת המושג. כשלים אלה בולטים לא רק בזירה הפוליטית, אלא גם אצל אנשי חינוך. אנו נחשפים למונח "ג'נוסייד" בהקשרים שונים, החל באישומים המופרכים אותם הטיח לאחרונה יו"ר הרשות הפלסטינית בנאומו במליאת האו"ם, כאשר טען כי מדינת ישראל ביצעה ג'נוסייד במהלך מבצע "צוק איתן", דרך סוגיות פוליטיות שונות, כמו יחסי ישראל-טורקיה ושאלת ההכרה בג'נוסייד הארמני, או בשאלה האקטואלית על אודות גורלם הטראגי של היאזידים בעירק והדיווחים על הנעשה בדארפור ובמחוזות אחרים באפריקה.

למרות חדירת המושג "ג'נוסייד" לשיח התקשורתי הישראלי, עדיין רווחת הגישה הוותיקה, המדגישה את ייחודיות השואה, לעתים אף באופן דמגוגי ומניפולטיבי. מדינאים ישראלים, הן מימין והן משמאל, עושים מזה שנים רבות שימוש ציני בזיכרון השואה, תוך כדי הפיכתה לאירוע מכונן לאומי של ממש והתעלמות מוחלטת ממקרי ג'נוסייד אחרים. כזכור, שר החוץ אבא אבן היה מי שטבע את המונח "גבולות אושוויץ" (גבולות 67'), בעוד שראש הממשלה נתניהו הוא זה שמיקם את השואה בציר התודעה המרכזי של המאבק אותו הוביל בגרעין האיראני. אל לנו להתפלא אפוא כי השימוש הדמגוגי בזיכרון השואה מביא בסופו של דבר לשבירת גבולות הדיון התרבותי ולביקורת, גם אם מופרכת, על מדינת ישראל כאחראית לג'נוסייד בפלסטינים.

בהתאם, מזה עשרות שנים מנגישה מערכת החינוך הישראלית את נושא השואה לתלמידיה, כמקרה ייחודי וחד-פעמי, או כג'נוסייד האולטימטיבי. הצגת השואה בבתי הספר מתעלמת לחלוטין מקיומם של מקרים אחרים של ג'נוסייד במהלך ההיסטוריה ומוסרת לדורות של תלמידים מסר בעייתי וקורבני, המתעלם מהאופי האוניברסלי של ג'נוסייד, ומהיותו ביטוי אפל במיוחד של הרוע האנושי, העשוי להתרחש בכל תקופה, בכל תרבות, בכל מדינה.

כמרכז הקורס "ג'נוסייד" באוניברסיטה הפתוחה אני נאלץ בפתיחת כל סמסטר להתעמת עם התפיסה חסרת הסובלנות לסבלו של האחר שהוקנתה לסטודנטים בידי מערכת החינוך. תכניות הלימודים על השואה מאובנות, סכמטיות וממאיסות עצמן על התלמידים בשל הצורך בהטמעת תכנים בעלי אופי לאומי וקורבני, לעיתים תוך התעלמות מוחלטת מהמימד ההיסטורי של השואה. התלמידים בבתי הספר ממחזרים את אותם החומרים שנלמדו לפני עשרים ושלושים שנים, בעת שהעיסוק האקדמי בחקר השואה היה עדיין בשלב הראשוני, אשר קידש את בלעדיות השואה ודגל בהתעלמות מכל ביקורת על גישה זו. חשוב ביותר ללמד על השואה, אך האם זו הדרך? האם התעלמות מוחלטת ממקרי ג'נוסייד אחרים שאירעו בעולם היא זו שתגרום לדורות הבאים להילחם נגד משטרים עריצים וניסיונות למחיקת עם שלם, כפי שניסתה גרמניה הנאצית לעשות ליהודים? מסופקני.

שנת הלימודים הנוכחית, אשר נפתחה לאחר מבצע "צוק איתן", אמורה הייתה להתקיים בסימן מלחמה בגזענות. שר החינוך, שי פירון, יצא בהצהרות רבות לתקשורת, לפיהן החליט לשים דגש של ממש על מלחמה בגזענות המכוערת שהרימה את ראשה במהלך הקיץ האחרון. כרגיל, הפער בין ההצהרות לבין המציאות גדול מאד. ייתכן כי בבתי ספר מסוימים בארץ נעשו צעדים כדי ללחום בגזענות. עם זאת, משיחות עם שלושת ילדי, הלומדים ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון, הבנתי כי לא שמעו ממוריהם עד כה מילה וחצי מילה על מלחמה בגזענות.

קיים קשר של ממש בין מלחמה בגזענות בחברה הישראלית לבין האופן בו נלמדת השואה בבתי הספר. המסר המועבר מזה עשרות שנים בתכניות הלימודים, לפיו היהודים הם הקרבנות הבלעדיים, מחלחל בקרב התלמידים ומעניק בסופו של עניין לגיטימציה גם לגילויי גזענות כלפי מיעוטים בחברה הישראלית. אילו היו תלמידי בתי הספר לומדים גם על מקרים אחרים של ג'נוסייד, לצד השואה, הייתה השקפת עולמם מועשרת בהכרח ומאפשרת עיצוב ופריחה של תפיסות הומניסטיות וליברליות, לצד הטמעת פתיחות תרבותית, וזאת בניגוד לצרות האופקים, שנאת הזרים והגזענות, המאפיינות יותר ויותר את הווייתם.

בימים ג'-ד', 4-5 בנובמבר 2014, תקיים האוניברסיטה הפתוחה כנס בין-לאומי ראשון מסוגו לחקר השואה וג'נוסייד. בכנס יתארחו חוקרים מהארץ ומהעולם, ביניהם חוקר השואה הנודע, פרופסור יהודה באואר, ונשיא בית הדין הפלילי הבין-לאומי ברואנדה, השופט ואן יואנסן. הכנס יוקדש לציון עשרים שנים לג'נוסייד ברואנדה, אך יעסוק גם בסוגיות מחקריות כלליות הקשורות לשואה ולג'נוסייד. אופיו של הכנס משקף שינוי שחל לאחרונה באקדמיה הישראלית בנוגע למחלוקת על אודות מחקר השואה, כאשר יותר ויותר חוקרים מבינים כי אין סיבה לחשוש מלימוד וחקר השואה, גם אם כתופעה ייחודית ובעלת חשיבות אדירה עבור העם היהודי, לצד מקרים אחרים של ג'נוסייד.

האוניברסיטה הפתוחה היא המוסד היחיד בישראל בו מתקיים לימוד אקדמי של תחום מחקר הג'נוסייד. למרות היותו של הקורס "ג'נוסייד" (שפיתח פרופסור יאיר אורון) קורס בחירה, הפופולאריות שלו הולכת וגואה בשנים האחרונות. ברור כי קיים צימאון של ממש בקרב הסטודנטים הישראלים, במיוחד הצעירים שבהם, לחשיפה וללימוד של מקרי ג'נוסייד, לצד השואה. הדרך שלנו מוכיחה את עצמה, ועל כך יעידו אלפי סטודנטים אשר למדו את הקורס עד כה. במרכזה של דרך זו חינוך לפתיחות, לרגישות לסבלו של האחר, לתמונת עולם מלאה יותר, להבנת ההיסטוריה ועולם ההווה באופן מלא, מקיף וביקורתי.

לתכנית הכנס:

http://www.openu.ac.il/events/genocide1114.html

 

 

 

 

 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקדמיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s