הגזע הבא, פרק 6

כפי שנודע  לי לאחר מכן, נותרתי חסר הכרה למשך ימים רבים, וייתכן שאף למספר שבועות, על-פי האופן בו אנו מודדים את הזמן. כאשר החלמתי מצאתי עצמי בחדר זר, כאשר מארחי וכל משפחתו נאספים סביבי, ולתדהמתי בתו של מארחי פנתה אלי בשפתי שלי עם שמץ קל בלבד של מבטא זר.

"איך אתה מרגיש"? היא שאלה.

חלפו מספר רגעים לפני שהצלחתי להתגבר על פליאתי כדי לגמגם לעברה, "את מכירה את שפתי? כיצד? מי ומה את?"

מארחי חייך וסימן לאחד מבניו, שהביא מהשולחן כמה יריעות מתכת דקות, שעל פניהן נחרתו ציורים של דמויות שונות – בית, עץ, ציפור, אדם וכדומה.

זיהיתי בעיצוב הדמויות את סגנון הציור שלי. מתחת לכל דמות נכתב שמה בשפתי ובכתב-היד שלי, ומתחתיו, בכתב-יד אחר, מילה זרה.

המארח אמר, "כך התחלנו, ובתי זי, המשתייכת לקולג' החכמים, שימשה כמדריכה שלך ושלנו גם יחד."

זי הניחה לפני יריעות מתכת נוספות, שעל פניהן נחרתו בכתב-ידי בתחילה מילים, ולאחריהן משפטים. מתחת לכל מילה ולכל משפט הופיעו סימני כתב זרים שנכתבו ביד אחרת. משאספתי את חושי, תפסתי כי כך, באופן גס, נוצר לו מילון. האם הדבר נעשה כאשר חלמתי? "זה מספיק לעת-עתה", אמרה זי, בנימת ציווי. "עכשיו עליך לנוח ולאכול." 

Advertisements
פוסט זה פורסם בקטגוריה אדוארד בולוור-ליטון, הגזע הבא. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s