רוחניות ולאומיות בהודו, הכנס ה- 11 ללימודי אסיה בישראל

רוחניות ולאומיות בהודו, בין טאגור לשרי אורובינדו

בשבוע הקרוב, בימים ג-ד (22-23.5.2012), ייערך באוניברסיטת ת"א הכנס השנתי ה- 11 ללימודי אסיה בישראל. הכנס הזה נערך ברוטציה תלת-שנתית בשלוש האוניברסיטאות הישראליות בהן קיים חוג ללימודי מזרח אסיה (ת"א, העברית, חיפה) ועוסק בשלל נושאים הקשורים להיסטוריה, כלכלה, תרבות, פולקלור, חברה ומדינה במדינות מזרח אסיה, ובראשן סין, יפן והודו.

זה הקישור לאתר הכנס: https://sites.google.com/site/eactau2012/PODUNC

 הכנס פתוח לקהל הרחב ונדמה לי כי זו הזדמנות מצוינת להתוודע לפעילות האקדמית הנערכת בארץ בהקשר למזרח אסיה.

 ביום ד', 23.5.2012, בין השעות 11-13 (בניין גילמן, חדר 449), יתקיים פאנל שנראה לי מעניין באופן מיוחד, ולא רק בגלל שאני לוקח בו חלק.

החוט המקשר בין שלוש ההרצאות בפאנל הזה מתחקה אחר פעילותה של משפחת טאגור הבנגאלית בשדה הדתי, חברתי ותרבותי של הודו, לאורכה של המאה ה- 19 ובראשיתה של המאה ה- 20. בפאנל ישתתפו פרופסור בועז הוס מהמחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת ב"ג ומר שמעון לב, הכותב דוקטורט באוניברסיטה העברית. כל אחד מהם עוסק בזוויות שונות של תולדות המגעים בין הודו לבין יהדות ויהודים. אתם מוזמנים לקרוא למטה את תקצירי הרצאותיהם. אני אספק (לתקוותי) את החוט המקשר ההיסטורי בין הרצאותיהם של בועז ושמעון, בסקירת תולדותיה של משפחת טאגור, החל מאבי המשפחה, דוורקאנאת טאגור, שיהיה סוחר מצליח וה"ספונסר" של ראג'ה רמוהאן רוי (ראשון הרפורמאטורים הניאו-הינדואים) ועד לנכדו, המשורר הנודע, רבינדראנאת טאגור. אני מקווה שיהיה מעניין.   

 

הכנס ה- 11 ללימודי אסיה בישראל

פאנל בנושא: רוחניות ולאומיות בהודו, בין טאגור לאורובינדו

יו"ר: ד"ר אייזיק לובלסקי

הרצאה 1:

ד"ר אייזיק לובלסקי, החוג ללימודי מזרח אסיה, אוניברסיטת תל אביב

כותרת ההרצאה: שלושה דורות של לאומיות ורוחניות במשפחת טאגור

תקציר ההרצאה:

משפחת טאגור הבנגלית תרמה באופן מהותי לעיצוב כמה מהמאפיינים הלאומיים והרוחניים של הודו המודרנית, החל מתקופת הרנסנס של בנגל במאה ה-19, ועד לתקופת השיא של התנועה הלאומית ההודית, במחציתה הראשונה של המאה ה- 20. הרצאה זו תעקוב אחר קורותיה של  החברה ההודית במהלך תקופה זו, דרך התמקדות בסיפור חייהם של בני שלושה דורות במשפחת טאגור: דוורקאנאת טאגור (1794-1846), שהיה סוחר, בעל אדמות וידידו ופטרונו הכלכלי של ראג'ה ראמוהאן רוי, ראשון הרפורמאטורים הניאו-הינדואים; בנו הבכור, דבנדראנאת טאגור (1817-1905), שבשנת 1843 ייסד את תנועת הברהמו-סמאג' ונעשה לאחד מאנשי הדת הנודעים של הודו במאה ה- 19; ונכדו, רבינדראנאת טאגור (1861-1941), המשורר והסופר הנודע, זוכה פרס נובל לספרות בשנת 1913.

קורות חייהם ופעילותם של שלושת האישים האלה ישמשו בהרצאה זו למיפוי מספר תהליכים רעיוניים שסייעו בעיצוב דת ולאומיות בהודו המודרנית.

Dr. Isaac Lubelsky, The East-Asian Studies Department, Tel Aviv University

Title: Three Generations of Spirituality and Nationalism in the Tagore Family

Abstract: The Bengali Tagore family had fundamentally helped to design some of the modern Indian spiritual and nationalistic characteristics, from the earlier Bengal Renaissance period up to the first half of the 20th century. This lecture will narrate the changes in the Indian society during that period, while following the steps of three generations in the Tagore family: Dwarkanath Tagore (1794-1846), who was a wealthy merchant and a landlord, and a devoted friend and financial supporter of Raja Rammohun Roy, the first Neo-Hindu Reform leader; His eldest son, Debendranath Tagore (1817-1905), who in 1843 founded the Brahmo-Samaj Society and became one of 19th century India’s celebrated religious leaders; and his grandson, the famous poet and author Rabindranath Tagore (1861-1941), the 1913 Nobel Prize laureate.

This lecture will follow the life stories of these three and by so will try to map several intellectual patterns which helped to mold both religion and nationalism in modern India.      

הרצאה 2:

פרופ' בועז הוס, המחלקה למחשבת ישראל, אוניברסיטת בן גוריון

כותרת ההרצאה: האמא (מירה אלפסה): קבלה ואזוטריקה מערבית באשראם של שרי אורובינדו

תקציר ההרצאה:

ההרצאה תעסוק באחת הדמויות היהודיות המרתקות עמן עמד רבינדרנת טאגור בקשר.  

בשנת 1911 נפגש טאגור, בטוקיו, במירה אלפסה, יהודיה ילידת צרפת שהתעניינה בקבלה, אזוטריקה מערבית והינדואיזם, וברבות הימים תהפוך לאחת המורות הרוחניות הידועות ביותר בהודו.

מירה אלפסה, שנולדה בשנת 1878, החלה להתעניין בצעירותה באזוטריקה ובאוקולטיזם, והייתה מקורבת למקס תיאון , יהודי יליד פולין, שהפך לדמות מרכזית בחוגים האזוטריים בתחילת המאה העשרים. בשנת 1914, הגיעה אלפסה, יחד עם בעלה השני, פול רישרד, לפונדיצ'רי, שם פגשה בשרי אורובינדו, הגולה הפוליטי, שהפך למורה רוחני. אלפסה, שזוהתה על ידי אורובינדו כ'אמא', השתקעה החל משנת 1920 בפונדיצ'רי, וניהלה את האשראם של שרי אורובינדו, ואח"כ את העיירה האוניברסלית, אורוויל שנוסדה על ידה, עד לפטירתה, בשנת 1973. במהלך חייה, הפכה אלפסה לאחת המורות הרוחניות המפורסמות ביותר בהודו ובעולם המערבי.

ההרצאה תסקור את דמותה המרתקת של מירה אלפסה ואת דרכה מחוגו של מקס תיאון לאשראם של שרי אורובינדו, בתפיסות הקבליות והאזוטריות של  אלפסה וביחסה ליהדות.

    Prof. Boaz Huss, Dept. of Jewish Thought, Ben-Gurion University of the Negev

Title: The Mother (MirraAlfassa): Kabbalah and Western Esotericism inSriAurobindoAshram

Abstract:

The lecture will discuss a fascinating Jewish acquaintance ofRabindranath Tagore. In 1911 Tagore met in TokyoMirraAlfassa – a French Jew of Sephardic origins, who was much interested in western esotericism, Kabbalah and Hinduism, who will become one of India's most famous modern spiritual leaders: The Mother.

MirraAlfassawho was born in Parisin 1878, wasinterested in her youth in Esotericism and the Occult, and became a disciple of MaxTheon, a Jew of Polish origin, who became a central figure inEsotericcircles in the early 20thcentury. In 1914, Alfassamet, during her visit in Pondicherry, SriAurobindo, the politicalexile who became a spiritual leader.Alfassa, which was recognized byAurobindoas The Mother, settled since 1920 in Pondicherry and managed SriAurobindoAshram, and later, established the universal city, Auroville. Alfassa, who died in 1973, became one of the most influential spiritual teachers in India and the western world.

The lecture will examineMirraAlfassa'sway from MaxTheoncircle to SriAurobindoAshramand discuss her esoteric and Kabbalistic ideas, and her relation to Judaism.

הרצאה 3:

מר שמעון לב, האוניברסיטה העברית

כותרת ההרצאה:

המפגש התרבותי בין הודים ליהודים על רקע צמיחת התנועות הלאומיות – טאגור והיהודים

 

מחקרי עוסק במפגש התרבותי בין העולם היהודי והעולם ההודי על ידי מבט השוואתי על רקע צמיחתן של התנועות הלאומיות: הציונית וההודית. למרות שמבט ראשון נראה שהיו רק קשרים מועטים, מבט בוחן יותר מגלה שאין זה כך. אחד ממאפייניו הבולטים של מפגש זה, הוא בכך שהתקיים בעיקרו על ידי אינטלקטואלים ומנהיגים בולטים מבין שני העמים. גנדהי, טאגור, נהרו, בובר, ואינשטיין הם חלק מהדמויות שלקחו חלק במפגש זה.  האישיות הבולטת ביותר בהקשר זה מהצד ההודי, הוא  המשורר והסופר ראבינדארנת טאגור (1941- 1841) שהיה לאסיאתי הראשון שזכה בפרס נובל לספרות  ב- 1913. כחלק מעיסוקו הנרחב ביחסי מזרח – מערב, טאגור התעניין ואף תמך ברעיון הציוני וראה את היהדות כבעלת תפקיד מיוחד וכגשר בין המזרח למערב. טאגור ניהל מערכת קשרים ענפה ונפגש עם יהודים רבים כמו מלומד הסנסקריט מוריץ וינטרינץ, הסופר האידי פרץ הירשביין, הגננת העברייה שולמית פלאום, מרטין בובר, אינשטיין, המלומד והשליח הציוני עמנואל אולסונגר ואחרים. דמות בולטת נוספת היא אלכס אהרונסון  – פרופסור לספרות אנגלית –  שהתגורר ולימד בשנטיניקיטאן בתקופת מלחמת העולם השנייה וחיבר מספר ספרים על טאגור. בהרצאתי אראה כיצד דרך  קשריו ומפגשיו של טאגור עם העולם היהודי ניתן לבחון כיצד הובנה התרבות  ההודית והיהודית זו בעיני זו.

 

       Mr. Shimon Lev, Hebrew University of Jerusalem

Title: The Cultural Encounter Between Indians and Jews in the Context of the Growth of their Respective National Movements – Tagore and the Jews

My research is based on a comparative approach to the cultural encounter­ between the Jewish and Indian worlds within the context of the parallel growth of their respective national movements, Zionist and Indian. Although at first glance, it appears that interaction between the Jewish and the Indian worlds was minimal, a closer look reveals that significant contact did, in fact, exist. This relationship was characterized by interactions between prominent leaders and intellectuals from both nations, such as Gandhi, Tagore, Nehru, Buber and Einstein.

The most prominent Indian personality in the Indian-Jewish cultural encounter was the poet and prose writer Rabindranath Tagore (1841-1941), who became the first Asian to win the Nobel Prize for Literature, in 1913. Within the context of his exploration of East-West relations, Tagore was supportive of Zionist ideals and expressed interest in the unique role the Jewish people might play in bridging the gap between East and West. Tagore had a wide social network which included personal contact with Jewish individuals, such as the Sanskrit scholar Moriz Winternitz, Yiddish author Peretz Hirshbein, Hebrew kindergarten teacher Shulamit Plauom, Martin Buber, Einstein, and scholar and Zionist emissary Emmanuel Olsvanger. Additionally, Tagore was deeply involved with Alex Aronson, a Jewish professor of English literature who lived and worked in Shantiniketan during the Second World War and authored a number of books about Tagore. In my presentation, I will discuss Tagore's unique relationship with Jewish individuals and describe how, through the lens of these encounters, it is possible to examine the reciprocal understanding of the Indian and Jewish cultures at the time.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אקדמיה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s