פול מקרטני – בסוף לא הלכתי

שובן של האליטות הישנות, או איך ניכסו לי את פול מקרטני

 

 

הישורת האחרונה של החופש הגדול תפסה אותי מטופל בשלושה זאטוטים מובטלים שמשום מה שוכנעו שתפקידי כאבא מודרני מסתכם באספקה טרייה של תכנים בידוריים לתוך האטמוספירה המהבילה של סוף אוגוסט. מבעד לצעיפי הפסיביות מטמטמת ההכרה, דרך מסננות המציאות הישראלית רוויית פארקי המים, הקניונים, היומיות בבתי הקולנוע ומזבלות המזון המהיר,  ושנייה אחת לפני שהכרזתי ברבים על התמוטטות חסרת תקנה, חדר פתאום משומקום משב צלול ורענן של תקווה: פול מקרטני מגיע לארץ! מהדורות החדשות פמפמו את הסנסציה מכל עבר, אתרי האינטרנט רחשו וגעשו, העיתונים לא פיגרו בדיווחיהם הבהולים: פול מקרטני מגיע לארץ!    

 שוו בנפשכם את עצמת השמחה וההתרגשות שנלוו לחדשה מרעישה זו. פול מקרטני, האב המייסד, הגאון בעל קול הקטיפה, נגן הבאס המופלא, המלחין החד-פעמי, מעצב פס הקול של שנות השישים והשבעים, השריד האחרון החשוב של הביטלס. הוא ולא אחר עושה עלייה! מי שלא גדל על הביטלס לא יבין זאת. כדי להבין את העניין לאשורו, צריך לרקוד את הסלואו הראשון בכיתה ו' לרקע And I Love Her, להתבגר לתוך העשן של I Want You, להרגיש נורא מופרע עם I'm the Walrus, לרצות לתקן את העולם עם Let It Be, ולהתאהב לצלילי The Long and Winding Road. והנה, הוויברציה שמוחזרת מכל תא בגוף כתגובת שרשרת ייחודית למוסיקה של הביטלס עומדת להיות מוחשית, סופסוף, בשר ודם מול בשר ודם, כאן, בפארק הירקון.    

 הנהלת משק הבית החלה לרחוש תכניות פעולה בתזזית מטורפת. איך נימנע ממצב בו לא יישארו כרטיסים. מי יחרף נפשו ויחכה מבעוד מועד בתור הכמו-לונדוני לקופת הכרטיסים באישון ליל. האם ניקח גם את הילדים, כדי שיספגו קצת קולטורה אמיתית. האם נסתפק בכרטיסי עמידה, מאלה השמורים לפשוטי-עם ולמצניעי לכת, או שמא נגשים את החלום עד תום, נמשכן את החתולים ונרכוש כרטיסי ישיבה, כאלה שיאפשרו סגידת אלילים בתקריב. לאחר שנשקלו כל השיקולים, התקבלה החלטה חד-משמעית: כרטיסי ישיבה. הצידוק: זה קורה פעם בחיים. זה מסע פרידה. זה שווה השקעה. אפילו אם כרטיס כזה יעלה אלף שקלים.

 לא עברו יומיים והאופוריה נמסה לשלולית מבעבעת של אכזבה ודאגה. מחירי הכרטיסים בשמיים. איפה אלף שקלים ואיפה כרטיס ישיבה. חביבי, כל זוג היפים מזדקנים ישאיר אצלנו לפחות 3000 שקלים ותגידו יפה תודה שהגשמנו לכם את מסע הקסם המסתורי. ההדרן על חשבוננו.

 ועכשיו ברצינות. זכותו של כל אמן לגבות ככל שירצה על הופעותיו, כל עוד רוכשי הכרטיסים מוכנים לשלם את התמורה. זה ברור ומעל לכל ויכוח. השאלה הראויה להישאל במקרה של פול מקרטני קשורה לטעמי יותר בהימור של מפיקי המופע ולא במקרטני עצמו. לפי הפרסומים בעיתונות ("גלובס" 26.8.08), עלות ההפקה נאמדת ב- 30 מיליון שקלים, בעוד שההכנסה הצפויה מכרטיסים ומחסויות מוערכת בלפחות 70 מיליון. במילים פשוטות, מפיקי האירוע עומדים לשלשל לכיסם לפחות 40 מיליון שקלים, בהנחה שכמובן ימכרו את כל הכרטיסים. השוואה למחירי כרטיסים להופעותיו של מקרטני ברחבי העולם מעלה כי הכרטיסים להופעתו בתל-אביב יקרים יותר, גם אם לא בהרבה יותר. לדוגמה, בקונצרט שנתן מקרטני בראשית יוני בליברפול, עלה כרטיס (יש לציין כי מדובר בקונצרט צדקה שמחירי כרטיסיו יקרים יותר מכרגיל) 75 פאונד (כ- 480 שקלים). עם זאת, הופעה זו נערכה באצטדיון אנפילד, המכיל 36,000 מקומות ישיבה, ולא בפארק הירקון, על כל מגבלותיו של זה כמשטח גרוע להופעות המוניות.

 בעוד מספר ימים נדע אם הימור ההפקה הישראלית אכן הצליח אם לאו. כך או כך, קשה לי להימנע ממחשבות נוגות על טיבה של תעשיית ההופעות הזו, שמשאירה את חוויית המוסיקה החיה בידי בעלי ההון ומאפשרת לבני תמותה רגילים לצפות באלילם ממרחק של מאות מטרים, במקרה הטוב. בסופו של דבר, מוסיקת הפופ היא המוסיקה הפופולארית של ההמונים, שגאתה והצליחה כמחאה וכתחליף לעולם המוסיקה האליטיסטית של הדורות הקודמים. חלק מהותי מתרבות הפופ מחייב נגישות של ההמונים למוצרי התרבות, גם בהקשר לטעם ולקלות היחסית, אך בהחלט גם בהקשר הכלכלי. והנה, הגלגל מסתובב, ופול מקרטני, מי שנחשב לממציא מוסיקת הפופ, הפך בעצמו למבשר חזרתו של האליטיזם הישן, זה המבדל בין עשיר לעני, זה המעשיר תרבותית את בעל הממון ומשאיר את העני בדלות החומר. מעניין מה היה ג'ון לנון חושב על זה.

 ובאשר לי, עוד חזון למועד. לא בא בחשבון להידחף בפארק ולראות את ההופעה מעל גבי מסכי ענק. הדי.וי.די. הומצא בדיוק בשביל זה. האם אשבר? האם אכרע תחת הלחץ? ואולי סתם אתבגר בן לילה, אוותר על ההופעה ואהפוך את מקרטני לעוד זיכרון ילדות? קודם שייגמר החופש הגדול. אחר כך נראה.   

 פורסם במקור בגלובס, העשרים ושבעה באוגוסט, 2008             

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורות מוסיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s