זרעי קסם, ו.ס. נאיפול

זרעי קסם, ו"ס נאיפול. תירגמה מאנגלית: דינה מרקון. הוצאת כנרת, 285 עמ', 74 שקלים

העניין העמוק שמגלה ו"ס. נאיפול בהודו וביקורתו החריפה על מצבה החברתי שבים ועולים גם ברומן האחרון שלו, שיצא לפני כשנתיים ותורגם לאחרונה לעברית. "זרעי קסם" ממשיך לגולל את קורות וילי צ'נדרן, גיבור הרומן הקודם של נאיפול, "חצי חיים" (הוצאת כנרת, 2001). צ'נדרן, הגיבור הספרותי שמשמש מעין "אלטר-אגו" של יוצרו, הוא יליד הודו שהיגר לאנגליה בשנות ה-50 (בדומה לנאיפול עצמו) ובילה שנים ארוכות במוזמביק, בהתנהלות פסיבית מודעת של "צופה בחיים".

הפסיביות שלו כה שורשית, שיכולתו לזכור ולספור את כל המיטות השונות שבהן ישן במהלך חייו היא "מין הוכחה שלמרות כל הפסיביות שלו בכל זאת היה לחייו איזה אפקט מצטבר" (עמ' 152). צ'נדרן עובר מטמורפוזה, שבמהלכה הוא מצטרף לתנועה מהפכנית מרקסיסטית בהודו ובסופה מגיע למעין הזדככות והשלמה עצמית. אחותו סרוג'יני, דוקומנטריסטית ומהפכנית מקצועית, המתגוררת בברלין ומקושרת לחוגי השמאל הרדיקלי, שולחת אותו חזרה להודו ומסבכת אותו במאבק אלים ששיאו בהפיכתו של צ'נדרן לרוצח אדיש. אישיותו, סינתזה בין אביו, "בן לאחת הכיתות הגבוהות, שאנן, פסיבי, נוטה לסגפנות", לאמו "שהיתה חמת מזג ממנו, שניצבה על מדרגה נמוכה הרבה יותר ורצתה לכבוש את העולם" (עמ' 103), משמשת את נאיפול לאנלוגיה על מצבה של הודו, שבה לדעתו התהפכו היוצרות מאז העצמאות, עם ירידת הקאסטות העליונות ועליית התחתונות.

ו"ס (וידיאדהאר סוראג'פראסאד) נאיפול, זוכה פרס נובל לספרות 2001, נהנה ממעמד מכובד בקרב שורת הסופרים הפופולריים המזוהים עם מוצא "קולוניאלי". הוא נולד בטרינידד, לשם היגרה משפחתו מהודו בשלהי המאה ה-19. ב-1950 נסע ללמוד באנגליה והשתקע בה. שורת הרומנים והמסות שפירסם מאז 1957 ואילך (יותר מ-20 במספר) הקנו לו פרסום שהגיע לשיא עם זכייתו בפרס נובל. זו איששה את המוניטין שיצא לו כסופר רציני, גם אם לעתים לא קל לעיכול, שעיקר עניינו ביחסים בין-גזעיים בקהילות רב-תרבותיות. סיפור חייו – על מוטיב הניתוק והזרות הכרוך בו, ועל האופן הביקורתי שבו הוא מנתח את דימוייהם התרבותיים והחברתיים של המקומות השונים שבהם ביקר והתגורר – משקף במידה רבה את סיפור ההגירה הפוסט-קולוניאלית של המאה ה-20, ששינתה את פני החברה המערבית וצבעה אותה בגוונים חדשים, תרתי משמע.

נאיפול לא עוסק רק בתרבויות המהגרים של טרינידד ואפריקה ("רחוב מיגל", 1959; "בית למר ביזוואז", 1959; או "עיקול בנהר", 1979). ביצירותיו בולט ניסיון להבין לעומק את התרבות והמנטליות של הודו מכורתו (התודעתית גם אם לא הפיסית), שנמנעו ממנו כילד. בהרצאה שנשא בטקס קבלת פרס הנובל אמר: "אף אחד לא לימד אותנו הינדי (…) לפיכך, עם חדירת האנגלית, התחלנו לאבד את שפתנו. בית סבתי היה מלא בדת ובטקסים (…) אותם אף אחד לא טרח להסביר או לתרגם לנו". מכאן ברור שתחושת הנתק ממורשתו הפכה עבורו לכוח מניע, וכדי לחבור מחדש לתרבותו האבודה ערך בבגרותו מסעות נרחבים בתת-יבשת.

גולת הכותרת של מסקנותיו ממסעותיו היתה הספר "הודו: מקץ אלף מרידות" (1990), מהחיבורים הלא-אקדמיים המעמיקים יותר שנכתבו בדורנו על הודו. הספר מביא רשמי מסע וראיונות נוקבים עם הודים מקאסטות שונות, ויוצר פסיפס אנושי מרתק, הממוקם מבחינת ציר הזמן ממש בראשית השינוי העצום הפוקד את הודו בשני העשורים האחרונים. ב"זרעי קסם" מוביל נאיפול את הקוראים ביד אמן דרך מצבי רוח מתחלפים, ובשפה לירית נפלאה (העוברת גם בתרגום המוצלח לעברית) שמזכירה את מיטב המסורת הספרותית האירופית: "אחרי יומיים מתוחים מאוד הם חזרו שוב אל הכפר ההוא עם בית המידות הנטוש של האדון, השדות הנטושים שגונם כגון התבן (שירוק עסיסי של מטפסים טפיליים הצומחים פרא פרץ מתוכם) והבוסתנים שענפי העצים בהם נפגמו בגלל הצמיחה המהירה, והעלים המעטים שצבעם משונה ושנראו כמהים למים היו פזורים על זמורות דקות מצולקות, והפרי היה מפוזר ומתעתע, וצרעות קיננו בקליפותיהם הרקובות, האפרפרות-לבנות, של הלימונים והלימוניות" (עמ' 125).

ביחסו ל"עמך" ההודי נאיפול אמביוולנטי. מצד אחד הוא מגלה חמלה כלפי בני הקאסטות הנמוכות בשל חייהם העלובים וחסרי התקווה. מצד שני, תיאוריו רוויים בייאוש בהקשר לסיכוייהם לגאולה עצמית שתביא לשיפור חומרי ורוחני. ביקורתו החברתית (המתנשאת לעתים) חוטאת במבט מערבי ביסודו. נאיפול מעלה סימני שאלה בדבר הצדק החברתי בהודו שלאחר תקופת הראג' הבריטי, שלדעתו מתאפיינת בניוון, בפערים חברתיים, במהפכנות אימפוטנטית ובניצול שבהסכמת המנוצלים. המלצר המשרת את צ'נדרן, בעודו ממתין בעיר נידחת (כנראה במדינת אנדרה- פראדש) ליצירת קשר עם המחתרת המרקסיסטית, "עדיין לבש את מדי הכותנה הלבנים המלוכלכים (…) בשלב הזה האפור היה אפור כל כך והשחור שחור כל כך, עד שהיה קשה לאמוד את מידת הלכלוך" (עמ' 71); וכך גם משפחת טווים דאליטים (הכינוי החדש-יחסית ל"טמאים") ש"כל רצונם הוא לעשות את מלאכת הטווייה שלהם ולהרוויח את ארבע מאות הרופי שלהם לחודש" (עמ' 85). עם זאת, ערכים הודים "רוחניים" מסוימים מופנמים בידי צ'נדרן, שכדי לשרוד את הסירחון והאומללות שמסביבו מתאמן במה שנאיפול מגדיר כיוגה-של- החיים, שמטרתה "לחשוב מחדש על כל דבר פשוט וללמוד אותו מראשיתו" (עמ' 33).

נאיפול מפגין ב"זרעי קסם" יחס אנטי-מוסלמי בוטה, הניכר בין השאר בדברים שהוא שם בפי ג'וזף, אחד המורדים ההודים: "אדמתה של הודו מקודשת כולה, אך האדמה הזאת שאנו עומדים עליה מקודשת במיוחד (…) לפני ארבע מאות שנה הסתערו עליה כנופיות של פולשים מוסלמים והחריבו אותה (…) הם רצחו את הכוהנים, את הפילוסופים, את האומנים, את האדריכלים, את המלומדים (…) היטלר היה מכנה את זה מלחמת השמדה" (עמ' 41-42). כמובן שביקורת כזאת אינה מציגה את התמונה המלאה באשר לתקופת השלטון המוסלמי-מוגולי בהודו. נאיפול גם אינו חושך שבטו מסטריאוטיפים נוספים, אם בתארו את מרכוס – דיפלומט אפריקאי שחלום חייו המתוכנן היטב היה נישואים לאשה לבנה במטרה מוצהרת להולדת נכד לבן-עור; ואם בתיאורו של רוג'ר, ידידו האנגלי הלבן והפתטי של צ'נדרן, הנשוי לאשה בוגדנית ובעצמו נואף עם חולשה פטישיסטית לבנות המעמד הנמוך. ספק רב אם ביקורתו של נאיפול על הודו נאמנה למציאות. האמנם ניתן להטיל דופי באופן כה גורף בחברה ההודית המורכבת והמרובדת, על יותר ממיליארד תושביה ועושרה התרבותי העצום?

ייתכן שתחושת ההחמצה התרבותית של "בית-אבא", לצד המסורת המערבית שספג מילדות, עוררו בנאיפול מבט פסימי מדי (וגם שטחי במובן ידוע) על מולדתו הרוחנית. אין בכך כדי לבטל את ההנאה המלנכולית המלווה את קריאת הספר, המאפשר לבאים בשעריו להיחשף שוב לכישרונו הגדול של נאיפול לברוא מציאות ביד בוטחת.

ו"ס נאיפול
סר וידיאדר סורג'פרסאד נאיפול (יליד 1932, טרינידד) הוא סופר בריטי ממוצא הודי, המתגורר באנגליה. חתן פרס בוקר לשנת 1971 ופרס נובל לספרות לשנת 2001. בין ספריו שראו אור בעברית: "חצי חיים", "רחוב מיגל", "אנשי גרילה" (זמורה-ביתן); "הודו מקץ אלף מרידות" (אב, אסטרולוג).

 

פורסם במקור ב-הארץ ספרים, אחד-עשר באוקטובר, 2006

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ביקורות ספרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s